בפס"ד של ביה"ד האזורי לעבודה בנצרת מתאריך 18.4.2018, שניתן במסגרת בקשה לסילוק על הסף של תביעת חבר נגד קיבצו לתשלום זכויות שונות במשפט העבודה - חזר ביה"ד לאחרונה על ההלכה כי אין להכיר, אלא במקרים יוצאי דופן, בקיומם של יחסי עובד-מעסיק בין חבר באגודה שיתופית לאגודה, והורה על סילוקה על הסף של תביעת חבר קיבוץ נגד קיבוצו.
התובע שהינו חבר בקיבוץ הנתבע, עבד לטענתו בקיבוץ כמנהל תקשורת עד שפוטר לאלתר, הגיש תביעה על סך של 650,000 ₪ ובמסגרתה טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין הפחתת שכר שלא כדין, גמול שעות נוספות וכן דמי אבטלה.
לטענת התובע עצם העובדה שהקיבוץ כתב בתקנון שלא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, אינה מכרעת, שכן הצדדים אינם יכולים לקבוע בכוחות עצמם את יחסיהם, והמדובר בקביעה משפטית שצריכה להיעשות על ידי בית הדין.
גם דף ההכנסה ששלח הקיבוץ לחבר מדי חודש, זהה בצורתו לתלוש שכר, והעובדה שיש בו ניכויים נוספים, אינה גורעת מכך כי המדובר בתלוש שכר.
בפסק דין מנומק, חזר ביה"ד על ההלכה עליה עמד ביהמ"ש העליון ב
בג"ץ 2037/14 בן אהרון נ' בית הדין הארצי לעבודה, ולאחר מכן בבית הדין הארצי לעבודה ב
ע"ע (ארצי) 22305-02-15 חזון – קיבוץ נען, אשר לפיה - באגודה שיתופית חבר האגודה עובד בה משום שהוא חבר, והוא חבר בה משום שהוא עובד, וכי הלכה זו אינה תוחמת עצמה לקיבוץ השיתופי בפרט, אלא לאגודות השיתופיות ככלל, לרבות הקיבוץ המתחדש.
יוצא דופן לכך, הינו במקרה שעבודת החבר באגודה השיתופית איננה נובעת מעצם חברותו באגודה, אלא מהסכם נפרד בקשר לעבודתו, ובמקום שבו החבר עבד מחוץ למסגרת הקיבוץ, בין אם היה מדובר בקיבוץ שיתופי ובין בקיבוץ מתחדש, שאזי בנסיבות מסוימות תיתכן הכרה ביחסי עובד-מעביד.
ביה"ד קבע כי המקרה שהובא לפניו אינו מקרה יוצא דופן, שכן כלל עבודתו של החבר בקיבוץ היתה מכוח ומעצם חברותו בקיבוץ, ואין המדובר במקום שבו חבר הקיבוץ עבד מחוץ למסגרת הקיבוץ.
באשר לדף ההכנסה, אשר צורף כנספח לכתב התביעה, ביה"ד קבע שאין בו כדי לסייע לחבר. הגם שמבחינה צורנית מסמך זה דומה במידת-מה לתלוש משכורת, מדובר לכל היותר בסוגיה פרוצדוראלית, שאין בה כדי להעיד על מהותם של היחסים שבין הצדדים.
למעלה מכך, ביה"ד ציין כי העובדה שמסמך זה מכיל פרטים שאינם מצויים בתלוש שכר סטנדרטי, כגון חיוב מס פרוגרסיבי ובמס אחיד (מסים המוטלים על ידי הקיבוץ על חבר הקיבוץ, מכוח חברותו בה) מהווה נתון נוסף שיש בו כדי לתמוך בעמדת הקיבוץ.
